הימים שבין הראשון והשביעי של פסח, וימים שבין הראשון של חג הסוכות לשמיני עצרת נקראים חול המועד, ובתורה נקראו בשם "מקראי קודש". ולכן ראוי לכבד את ימי חול המועד בכסות נקיה, דהיינו   ללבוש בגדים מכובדים יותר מימות החול, אך אין חיוב ללבוש בגדי שבת ויום טוב. וכמו כן טוב שתהיה מפה יפה פרוסה על גבי השולחן לכבוד חול המועד .

מצוה להרבות ב ימי חול המועד בלימוד התורה, כי פקודי ה' ישרים משמחי לב, והרי יש מצוה להיות שמח בימי חול המועד. ועוד, שהרי בשאר ימות החול אדם טרוד במלאכתו ואין לו פנאי להרבות בלימוד התורה, ומה שאין כן ימי חול המועד האסורים בעשיית מלאכה, וזאת בכדי שהאדם יהיה פנוי להרבות יותר בלימוד התורה

בזמן הזה למרות שבזמן הזה אין חיוב מן התורה של עליה לרגל, מכל מקום למי שמתאפשר יש מצוה לעלות לכותל המערבי גם בזמן הזה. אולם צריך להזהיר את  העולים לרגל לבל יהינו לעלות חס ושלום להר הבית שהוא איסור חמור ביותר, כנודע

בימי חול המועד יש להזכיר יעלה ויבוא בתפלה ובברכת המזון. ומי ששכח לאומרו בתפלה הן בשחרית הן במנחה והן בערבית צריך לחזור, אבל בברכת המזוןמי ששכח לאומרו אין צריך לחזור

הטעם שאסור לעשות בו מלאכה בתורה הקדושה נאמר על ימי חול המועד "מקראי - קודש", ובשל כך אסרו חכמים לעשות בהם מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימי החול שאין בהם קדושה כלל. ובזמן שבית המקדש היה קיים, אדם שהי ה עושה בו מלאכה האסורה, היו הסנהדרי ן מכין אותו מכת מרדות. ואול ם לא כל מלאכת עבודה אסורה בו כמו ביום טוב, רק שנאסרו בו חלק מהמלאכות כדי שלא יהיה כיום חול, לפיכך יש מלאכות האסורות ויש מלאכות המותרות, כפי שיבואר להלן

מותר להפריש תרומות ומעשרות מפירות וירקות אף על פי שאסרו חכמים לעשות כן בשבת ויום טוב, מכל מקום בחול המועד מותר כיון שהוא לצורך אוכל נפש

מותר לחלוב את הבהמות בחול המועד אפילו שלא לצורך המועד, משום צער בעלי חיים וגם שהוא דבר האבד

בעל חנות המוכר בחנותו מוצרי מזון שלא בהכרח שהלקוחות יאכלו מהם בחול המוע ד, כגון אורז וקטניות שהם דברי מאכל הנשמרים לאורך זמן, אסור לו לפתוח את חנותו בחול המוע ד באופן רגיל, אלא פותח מעט את דלת החנות, כדי שלא יחשדו אותו שהוא מוכר שלא לצורך המועד, ורק בערב החג האחרון מותר לו לפתוח את חנותו כרגיל. אבל בעל חנות המוכר בחנותו מוצרי מזון שאינם נשמרים לאורך זמן, וברור שהלקוחות קונים את מוצרי המזון לצורך חול המועד כגון חנות לממכר ירקות או בעל מכולת המוכר מוצרי חלב וכדומה, מותר לו לפתוח את חנותו כרגיל בחול המוע

דבר האבד שאם לא יעשהו בחול המועד יבוא לידי הפסד, מותר לעשותו בלא שינוי ובלבד שלא יהיה בעשייתו טירחה יתירה, ואפילו בהפסד מועט יש להקל. ואפילו אם הוא מסופק אם יבוא לידי הפסד או לא, מותר לעשותו בחול המועד . ולכן פועל שהמעסיק שלו מחייב אותו לעבוד בחול המוע ד, ואם יתחמק מלעבוד יש חשש שיפוטר מעבודתו, רשאי להמשיך לעבוד כרגיל, כל שאינו יכול לקבל חופשה על חשבון חופש שנתי המגיע לו

מכונית פרטית אין לתקנה תיקון המצריך מעשה אומן מכונאי רכב, אבל תיקון שאינו מצריך מעשה אומן אלא כל אדם אף שאינו אומן יכול לעשותו , מותר לתקנ האפילו לצרכי יחיד ואפילו לצורך טיול בעלמא. וכן מותר לנקות את המכונית וליפותה כאשר אין טירחה יתירה בדבר. ויש מתירים לתקן את המכונית עבור טיול או שאר שמחת החג כאשר ימנע ממנו להגיע למחוז חפצו לולי הרכב ואף אם יש צורך לתקנו על ידי אומן

מי שנקרעו לו מנעליו או בגדיו בחול המועד, אם הוא תיקון המצריך מעשה אומן דהיינו סנדלר או תופר, אסו ר לו לתקנו בחול המועד, ואפילו לומר לגוי אומן לתקנו אסור, אלא אם כן אין לו נעליים או בגדים אחרים ללבשם במועד אז מותר אף על ידי אומן. אמנם אם הוא תיקון שאינו מצריך מעשה אומן, אלא כל אדם יודע לתקנו, מותר לתקנו לצורך המועד

מותר לגזור את צפורניו בחול המועד כפי הרגלו ביום חול, ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה

נכתב על ידי הרב יוסף חיים מזרחי מרבני רב על הקו

ומהטעם האמור ראוי לכבדו במאכל ומשתה, דהיינו להכין בו מאכלים חשובים יותר מימות החול, ולשמוח בו באכילת בשר בהמה אם אפשר ושתיית יין, ולשמח את הנשים בבגדים יפים ותכשיטים. ולכתחלה טוב לאכול פת בסעודת הלילה ובסעודת היום של חול המועד

מהדברים האמורים לעיל יש להזהר שלא להרבות מידי בטיולים בימי חול המועד,  מפני שעל ידי כך הוא בטל ממצות אכילה ושתיה כראוי, וכן מלימוד התורה כראוי, אלא  הכל יהיה במידה הראויה

המנהג פשוט שאין מניחין תפילין בחול המועד

בימי חול המועד פסח וביום טוב אחרון של פסח, אומרים הלל בדילוג ובלא ברכה בתחילה ובסוף

מלאכת אוכל נפש כל דבר שהוא לצורך אוכל נפש מותר לעשותו בחול המועד, אפילו יש בו טורח גדול, ומותר לצורך זה לעשות הכל כדרכו בלא שינוי ואפילו מעשה אומן. ולכן מותר לתקן בחול המועד מקרר חשמלי שנתקלקל, וכן מותר לתקן כיריים של גז ותנור אפיה, וברז המים שבמטבח, אפילו על ידי טכנאי אומן, כיון שכל הדברים הללו וכיוצא בהם הינם לצורך אוכל נפש בחול המועד. וכמו כן מותר לפועל לקבל שכרו עבור עבודתו במכשירי אוכל נפש הנזכרים

אסור בחול המועד לכבוש זיתים או מלפפונים וכדומה במי מלח או בחומץ כדי להכין מהם חמוצים, אלא אם כן יהיו ראויים למאכל בימי חול המועד, אבל אם הם לא יהיו ראויים למאכל עד לאחר חול המועד אסור לכובשם

מותר לדוג דגים בחול המועד לצורך אכילתם בחול המועד

אסור להסתחר בחול המועד בכל סחור ה שאינה לצורך המוע ד בין לקנות בין למכור, אבל אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה בחול המועד יתכן שיפסיד מהקרן מותר לו למכרה, אבל אם ההפסד יהיה רק מהריוח אסור למכרה. ואמנם אם הוא בענין שאם ימכרנה בחול המועד יהיו לו מעות בריוח ויוציא יותר לשמחת המועד מותר לו למכרה. וכמו כן מותר למכור סחורת ו באופן שאם לא ימכרנה בחול המועד יהיה לו הפסד גדול מהריוח . ומהטעם האמו ר מותר להסתחר בבורסה בימי חול המועד, באופן שיש חשש שהדברים הנסחרים בבורסה ירדו מערכן הריאלי. אבל אם אין חשש כזה, אסור להסתחר בבורסה, שהוא ככל סחורה שחז"ל אסרו בחול המועד

מותר לעשותם בחול המועד אפילו על ידי מעשה אומן ובפרהסיא, ואפילו יש בהם טירחה יתירה, ובתנאי שיהיה זה לצורך המועד, כגון לתקן הדרכים והכבישים ולהסיר מהם המכשולות, לבל תקראינה תאונות דרכים. ולפיכך מותר למכונאי רכב לתקן על ידי מעשה אומן כל תיקון שיידרש באוטובוסים צבוריים, או במוניות העומדות לשירות הצבור, או מכוניות משא העומדות להעברת מצרכים של אוכל נפש וכדומה. ורשאי המכונאי לקבל שכר תמורת עבודתו . אבל צרכי רבים שאין בהם צורך המועד אסור לעשותם על ידי מעשה אומן

אסור לסופר סת"ם לכתוב בחול המועד אפילו אות אחת בספר תורה הצריך תיקון, כל זמן שיש לציבור ספר תורה אחר שיכולים לקרות בו, אבל אם אין להם ספר תורה אחר לקרות בו מותר לו לכתוב אפילו תיבה או יותר, מפני שזה נחשב כדבר האבד אם לא יהיה לציבור ספר תורה לקרות בו. ובכל אופן מותר לסופר לתקן ספר תורה, תיקון המצריך רק גירוד של דיבוק בין האותיות . כתיבה הרגילה שלנו נחשבת למעשה הדיוט, ומותר לכתוב רק כאשר הכתיבה היא לצורך חול המועד או שהוא דבר האבד אם לא יכתבנו, כגון ההולך לקניות לצורך חול המועד מותר לו לכתוב רשימת מצרכי מזון הנצרכים לו לקני ה מפני שזהו צורך חול המועד. וכן לכתוב חשבונותיו מותר כיון שאם לא יכתבם שמא ישכחם ויבוא לידי הפסד והרי זה נחשב לדבר האבד. וכן המשכיר דירתו בחול המועד מותר לו לכתוב חוזה שכירות כנהוג שנחשב כדבר האב ד אם לא יכתבנו. וכן מותר לכתוב חידושי תורה שנתחדשו לו בחול המועד אם יש חשש שישכחם לאחר חול המועד . ומותר לאפשר לילדים קטנים לצייר ולצבוע. ובכל אופן שמותר לכתוב, אין צריך לכתוב בשינוי. וכמו כן מותר לכתוב על ידי מחשב

אסור להסתפר בחול המועד בין שערות ראשו ובין שאר שערות שבגופו, ואפילו על ידי ספר גוי אסור, ואפילו היה טרוד מאוד בערב החג עד כדי שלא היה לו אז שהות להסתפר ולהתגלח, בכל זאת אסור לו להסתפר ולהתגלח בחול המועד. ואפילו אם מתקיימ ת ברית מילה בחול המועד אסור לאבי הבן המוהל והסנדק להסתפר גם האשה אסורה לספר את שערות ראשה כמו האיש, אך שאר שערות שבגופה מות ר לה להסירם . אולם יש אופנים שמותר להסתפר בחול המועד, כגון היוצא מבית האסורים בחול המועד, או המגיע לביתו בחול המועד מחו" ל או מעיר אחרת הרחוקה ובערב החג לא היה במקום הישוב ובשל כך לא היה יכול להסתפר בערב החג . ולכל אדם מותר לספר את שערות השפם למרות שאין שערות השפם מעכבים את האכילה, וזאת משום תיקון ויפוי גופו לצורך המועד. ילד קטן שעדיין לא הגיע לגיל שלוש עשרה מותר לספר אותו בחול המועד ואפילו על ידי ספר ישראל . וכמו כן מותר לכתחלה להשהות שמחת תגלחת של ילד קטן אחר מלאת לו שלוש שנים חלאקה כדי לעשותה בחול המועד

אסור לכבס בגדים בחול המועד, אפילו לצורך המועד. ומכל מקום מותר לכבס מגבות שמנגבים בהם ידים ומתלכלכים תמיד . וכמו כ ן מותר לכבס את הסדינים ומצעי המטות בבתי מלון ובתי חולים, וכל שכן את בגדי הרופאים והצוות הרפואי. וכן הרגילים